החלטה בתיק רע"א 3915/04

1.        בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגן הנשיא גינת והשופטים כהן ובר-זיו) בע"א 1064/03 בו התקבל ערעורו של המשיב על פסק דינו של בית המשפט השלום (כב' השופט רניאל) בת.א. 16328/99.

2.        המשיב הגיש תביעה בבית משפט השלום בחיפה כנגד המבקשת חב' ביטוח המבטחת אותו, בעקבות גניבת רכבו. הדיון בבית משפט השלום התנהל על פי הסדר דיוני אליו הגיעו הצדדים, לפיו המחלוקת תוכרע על פי ראיות, לרבות תצהירי עדות ראשית, ותמלולי חקירה, בלא חקירת עדים ומצהירים. משמצא בית המשפט, על בסיס כל אלה, סתירות בגרסתו של המשיב, קבע כי גרסתו אינה אמינה, ולכן לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו מעבר למאזן ההסתברויות להוכחת מקרה הביטוח, לרבות אי מעורבותו בגניבת הרכב.

המשיב ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, וערעורו נתקבל. בית המשפט שלערעור קבע כי מדובר במהלך משפט יוצא דופן במובן זה שבעלי הדין בעקבות הסדר דיוני לא חקרו עדים, אלא בית המשפט התבסס על מסמכים ותיעוד בלבד. לאור התוצאה הקשה מבחינת המבוטח עקב הממצא אליו הגיע בית המשפט, בית משפט שלערעור קבע כי לא היה מקום לנהל את המשפט בערכאה הדיונית בדרך זו. לדבריו, מסקנות בית משפט השלום מטילות צל על מהימנות המבוטח, הנחשד בקנוניה נגד חב' הביטוח על בסיס טענה שיקרית בדבר גניבת רכבו. בנסיבות הענין ראוי היה, לטעמו, כי קביעה בענין זה תיעשה רק אחרי שניתנה לבעלי הדין הזדמנות לחקור את העדים הנוגעים בדבר. "העובדה שהפרקליטים המלומדים הסכימו על דרך דיונית מסוימת, עדין אינה מחייבת את בית המשפט ללכת בדרך האמורה, כאשר המשמעות עשויה להיות קשה, כפי המקרה שלפנינו", קבע בית המשפט.

           על יסוד האמור, ביטל בית המשפט המחוזי את פסק הדין והחזיר את הדיון לבית משפט השלום לשמיעתו מחדש.

3.        על פסק דין זה עותרת המבקשת לרשות ערעור בפני בית משפט זה. בבקשתה היא טוענת כי לא היה מקום להתערבותו של בית המשפט המחוזי בפסק דינה המפורט והמנומק של הערכאה הדיונית, אשר התבסס על מצע ראייתי, תוך חריגה מהסכמות הצדדים והתעלמות מהדין המתיר לבית המשפט להכריע על פי הסדר דיוני שמקורו בהסכמת הצדדים.

4.        דין הבקשה להידחות, באשר אין היא מעלה שאלה משפטית כללית או טעמים מיוחדים של צדק המצדיקים דיון בפני ערכאה שיפוטית שלישית (ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה), פד"י לו(3) 123). הלכה היא, כי בהליך אזרחי נתונה לבית משפט סמכות רחבה של שיקול דעת בעניינים שבסדר הדין במשפט המתנהל בפניו. במסגרת סדר הדין האזרחי, נתון, מצד אחד, חופש פעולה רחב לצדדים המתדיינים להסכים על שנויים בסדרי הדין הנוהגים באופן שיהלום את צרכיהם ורצונותיהם המיוחדים; דרך כלל, בית המשפט לא יתערב בהסדרים כגון אלה כל עוד ההסכמה לסטות מן המקובל אינה כרוכה בפגיעה בחוק, בתקנת הציבור, בזכויות מי מן המתדיינים. או ביעילות ותקינות ההליך השיפוטי. עם זאת, לבית המשפט שיקול דעת שלא לקבל הסכמה דיונית שבעלי דין גבשו ביניהם, בין מקום שיש בה כדי לפגוע בשורת הצדק כלפי אחד המתדיינים, ובין אם יש בה כדי לפגוע באינטרס ציבורי רחב. מכאן, כי בית המשפט, אף שהוא נוטה לכבד הסדרים דיוניים בהליך אזרחי, מוסמך לסטות מהם מקום שנסיבות בעלות משקל מצדיקות זאת (השוו: רע"א 6092/04 י.מזרחי קבלנות כללית נ' בנק דיסקונט למשכנתאות (לא פורסם) פסקה 12; רע"א 8781/96 נעלי דאלי אופנת אלפיים נ' הבנק הבינלאומי הראשון (לא פורסם)).

5.        בענייננו, הגיעו הצדדים להסדר דיוני שאמור היה לייעל באופן ניכר את ההליך המשפטי. בית משפט קמא אימץ אותו, אך בית משפט שלערעור סבר כי אין לקבלו שכן הוא עלול, בנסיבות הענין, להביא לתוצאה בלתי צודקת כלפי המבוטח. קביעת בית משפט השלום לפיה רובץ על המבוטח נטל הוכחה אותו לא הרים להראות כי לא היה שותף לגניבת רכבו כתנאי לקבלת ביטוח הצריך, לדעת בית המשפט המחוזי, משיקולים של צדק, קיום תשתית ראייתית מוכחת שלא נפרשה עקב ההסדר הדיוני עליו הוסכם.  לבית משפט השלום היתה סמכות שלא לאמץ את ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים, וממילא גם לבית המשפט שלערעור נתונה סמכות דומה. בנסיבות אלה אין לומר כי בית המשפט שלערעור חרג מסמכויותיו בקובעו כי יש לדחות את ההסדר הדיוני שנתקבל על ידי הצדדים ועל בית משפט השלום ולשמוע את המשפט מחדש על פי כללי סדר הדין הרגילים ואין קביעה זו מצדיקה מתן רשות ערעור בערכאה שלישית. החלטתו זו, גם אם אינה משקפת את  הפרקטיקה השיפוטית הנוהגת דרך כלל לגבי הסדרים דיוניים בין בעלי דין, נועדה להגשים תכלית של בירור ענייני ושלם של הסוגיות השונות העולות במשפט ולהבטיח כי התוצאה שתושג בסופו של יום תשען על מערכת ראייתית מלאה ובדוקה היטב. אין בגישה זו כדי להצדיק התערבות ערכאה זו בגלגול שלישי.

           הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, ח' באייר תשס"ה (17.5.05).

                                                                                         ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.